אני חייב שניה לחזור לדפדפן הזה הפתוח, עם הרפרנסים. רק עוד שניים שלושה רפרנסים, אני מבטיח.
מנטרה לשומר המסך
מאת תמר מושינסקי
15.04.15

עדן-וייס

פרויקט גמר. הדבר הזה שסיפרו לנו עליו, שנשמע נורא גדול ומפחיד וגורלי. פרויקט גמר. פרויקט אחד, ארבעה חודשים, אולי שלושה, תלוי איך סופרים. פתאום בלי הכנה הוא מגיע, וכל השמועות נכונות. גם אלה ששמענו כבר, גם אלה שלא שמענו מעולם. גם אלה שסותרות את עצמן. והרי זה לא אמור להיות כל כך מסובך. היו שעברו את זה לפנינו.

חודש ראשון. מחקר. ים של מחקר. אוקיינוס. סערה של רוחות וגלים שמתנפצים על מאות מזחים, אלפים, רבבות. מחקר שאפשר לטבוע בו. ורעיון. צריך שיהיה רעיון גם. ושוב הרוחות האלה, והסערה הגועשת. יש מי שהרעיון בא להם בבום, כמו ברק מהשמיים. ויש כאלה שלאט לאט מציפים אותו. וכל הזמן המים גועשים, ובהתחלה זה עוד קל, כי האופק הזה של ההגשה נראה כל כך רחוק. וכמה זה נחמד, לחקור. לדפדף בעוד ספר, לנוח מול עוד סרט, לקרוא עוד ראיון, לפתוח עוד עשרים לשוניות בדפדפן כדי לבדוק עוד אינספור אתרים של עבודות נורא יפות שאנשים אחרים כבר עשו. אחת לשבוע (רובינו) מגיעים להנחיה. בהתחלה זה נראה נורא גורלי. 20 דקות לדבר עם המנחה שלך (השנה זה אחד מתוך שניים, החלטה מבורכת של המחלקה) באחד מהחדרים המוארים בפלורנסט מבחיל, ששולחניהם מעוטרים בדקורציות פרי עטם של חברינו לאקדמיה. 20 דקות בשבוע, עם המנחה הזה או עם השני. כדי להבין מה מו ומי. והרי עוד לא לגמרי התאוששנו מפגישת ההנחיה של השבוע שעבר. והרעיון כל כך השתנה מאז. ואני חייב שניה לחזור לדפדפן הזה הפתוח, עם הרפרנסים. רק עוד שניים שלושה רפרנסים, אני מבטיח.

 

הדר-בן-צור-3

הדר בן צור

הדר בן צור

 

בסוף החודש הראשון התקיימה פרזנטציה ראשונה. כל אחד מול שני מרצים שהם בהכרח לא המנחים שלו. לא ביקורת, לא כלום, רק פרזנטציה, שמטרתה בעיקר חינוכית, להביא אותנו למקום שאנחנו מספרים על הפרויקט שלנו למישהו אחר, שלא מכיר אותו, ולהראות מה יש ומה אין לנו ביד. אני מעיזה להניח שהמשפט שנאמר הכי הרבה במהלך שבוע הפרזנטציות הנ״ל הוא ״כרעיון זה נשמע טוב, עכשיו הגיע הזמן להתחיל לעבוד״.

מקורב בעל נסיון היה שם, ושרד כדי לספר – על השלב הזה, של המעבר ממחקר למעשה. זה כמו לרדת מספינה ולעמוד על קרקע יציבה בפעם הראשונה מזה הרבה זמן. זה מעבר מפחיד נורא, כי אי אפשר לדעת מה יהיה בסוף שלו, וסביר להניח שהמשך הדרך יהיה שונה בתכלית מכל מה שדמיינת. ואז, כשמולך דף לבן חלק, או בורד חדש באילוסטרייטור, צריך לזכור שהדבר הראשון שנעשה יהיה כנראה המכוער ביותר שנעשה אי פעם. ומביך. ובזוי. חיים שמן כחול על רקע ורוד בייבי. אבל צריך להתחיל ממשהו. ולשנן כמו מנטרה: זה רק פרויקט גמר.
-
אליה-צ׳צ׳יק-1

אליה צ׳צ׳יק

 

עלמה-נאמן-1

עלמה נאמן

 

תמר מושינסקי1 copy
תמר מושינסקי2

תמר מושינסקי

סימונה כצמן ויונתן הררי

סימונה כצמן ויונתן הררי

תגובות