אבל בשנה רביעית כבר אפשר ללמוד ללכת לבד, ליהנות מהחופש, לנסות, לטעות, להתבלבל, להתחיל מהתחלה, לחפש שפה, לנסח שפה, להמציא שפה שלא הייתה פה קודם.
להוציא עפרונות ודפים
מאת מיכל בוננו
20.02.12

ספרים על השולחן וגם עפרונות וצבעים, ספרי סקיצות ולפטופים. מדפדפים, משרבטים, מפטפטים קצת, מתחילים לעבוד. קשה להעתיק את המרחב הביתי לכיתה, לשמור על הרגלי עבודה ועל ריכוז, כשעובדים מסביב לשולחן אחד עם עוד עשרה אנשים.

snir21

נועה שניר, ‘שאול מופז’, כרזות מאויירות בהשראת שירים של הבילויים (למעלה: פרט מתוך ‘נפלא פה’)

אבל כשמצליחים, יש בזה משהו מתגמל. האפשרות לראות איך האחרים עובדים, להתייעץ ולהתלבט ביחד, לקבל תגובות תוך כדי עבודה ולהתנסות במה שלא מכירים. יש גם משהו מרגיע בסטודיו לאיור, ביום שלם של עבודה ידנית בכיתה, ביכולת ליצור מרחב של זמן, שקט והרהור בתוך האינטנסיביות של לימודים-ביקורת-עבודה.

ofer1

עופר גץ, ‘דיוקנאות מנהיגים’, מתוך ספר על גלגולו של זרע עמלק מאז ועד היום

למתבונן מן הצד יש גם איזשהו קסם באופן שבו אנשים צעירים הופכים להיות שוב לזמן קצר לילדים, בריכוז וברצינות שבה הם גוזרים, מדביקים, מעתיקים, רושמים, מערבבים צבעים, ממלאים קו בצבע, מנסים, מאלתרים, ממציאים, ולפעמים בסוף גם מקמטים, זורקים לפח ומתחילים מהתחלה.

טל שפיר, ׳היפה והחיה׳

טל שפיר, ‘היפה והחיה’, כרזות מאויירות לאגדות קלאסיות

יש מי שיודע מההתחלה מה הוא רוצה לעשות, בכל שיעור מביא צבעים ומכחולים, יושב ועובד, מתקדם בבטחה לפרויקט השלם, ליעד מוגדר. יש מי שלא בטוח, מחפש – צעד קדימה, צעד אחורה – בסוף יגיע למקום שלא חשב שקיים. ויש מי שהולך לאיבוד – קשה לו עם החופש, רוצה לנסות הכול ולא רוצה שום דבר, רוצה שיגידו לו מה לעשות, שיתנו לו יד.

מיכל ליפטשר, 'הנס ארפ', הספר שלי על קברט וולטר

מיכל ליפטשר, ‘הנס ארפ’, הספר שלי על קברט וולטר

אבל בשנה רביעית כבר אפשר ללמוד ללכת לבד, ליהנות מהחופש, לנסות, לטעות, להתבלבל, להתחיל מהתחלה, לחפש שפה, לנסח שפה, להמציא שפה שלא הייתה פה קודם. המתח התמידי הזה, בין ההליכה על בטוח – לבין ההעזה לצנוח אל הלא נודע בידיים פרושות ועיניים עצומות, יישאר גם בפרויקט הגמר (ולמי שיהיה מזל, גם אחר כך, באזרחות).

Silja Grafl

Silja Grafl, Germany, The Shuk

ויש גם סטודנטיות מחו”ל, שהנוכחות שלהן בקורס מעשירה אותו בשפות חדשות ומאפשרת יצירת דיאלוג מעניין. אורחות לרגע, שמבוהלות ומוקסמות מהארץומהעיר המשונה הזו ירושלים, והמבט שלהן על המקום והאנשים, מציג מראה מגוחכת, מחמיאה, מסקרנת, מתסכלת, מפתיעה, של מה שנראה ברור מאליו.

Claudia Castron, Denmark, Views from Israeli Nature

Claudia Castron, Denmark, Views from Israeli Nature

In the ‘Uganda’, a guy asked me once, why the hell I came to study in Israel.In fact it wasn’t easy to get ready for this country that’s always in the media for conflict reasons. I left my home a bit worried,but the curiosity was stronger

Isabel Peterhans, Switzerland, Israel Diary

Isabel Peterhans, Switzerland, Israel Diary

In the ‘Uganda’, a guy asked me once, why the hell I came to study in Israel.In fact it wasn’t easy to get ready for this country that’s always in the media for conflict reasons. I left my home a bit worried, but the curiosity was stronger. In Israel nothing is as it seems. The day begins in the late afternoon, and the week starts where it normally begins and you read from the right to the left. But I got used to it… and I used the privilege as a foreigner to move without limits. So I collected a lot of impressions and stories and I met a lot of good people. For my final project back home in Switzerland I intend to draw my own picture from Jerusalem beside of the picture that media communicates us.

Isabel Peterhans, Portraits

Isabel Peterhans, Portraits

תגובות