אני חושב שהמיצוי הגיע כשהבנתי שאני בעצם מפסל דימויים שטוחים, והייתי ממש מאושר כשגיליתי שזה מה שעשו פה לפני אלפי שנים
סרק – אלי מגזינר
מאת ניר שקד
27.07.15

logo_impala_srak_animated3

היי אלי, אני חושב שהכי טוב שלהתחלה תספר באופן כללי על הפרויקט עצמו – מה עשית?

יצרתי עטיפות תקליטים ללהקות ישראליות עכשוויות, ואיגדתי את כולן תחת לייבל שמנסה למצוא מכנה משותף בין כל האמנים האלה, זה על פני השטח, בפועל רציתי למצוא שפה ויזואלית חדשה, שמדברת ישראליות, וחשבתי שביחד עם המוזיקה הזאת אני אגיע למשהו כזה, חדש.

 איזה להקות בחרת בעצם?

היו לי כמה קריטריונים – הטקסט שלהם צריך להיות בעברית, המוזיקה צריכה להיות – לפחות טיפה – נסיונית, ונראה לי גם שחיפשתי משהו שבא לי להקשיב לו בתור אלבום והופעה. מאז הקיץ התחלתי ללכת ליותר הופעות, ושמתי לב שיש משהו יותר ניסיוני במוזיקה של אלה ששרים בעברית, תחושה כזאת שאין להם מה להפסיד.
שמתי לב שבסופו של דבר הלהקות ש”דיברו אליי” הן אלו שהזדהתי עם הגישה שלהן. הסולן או הסולנית בעצם יגידו: אני נמצא כאן, אני מדבר אליכם (הקהל). זה משהו שהבנתי שקשה למצוא, אנשים שמשתמשים במוזיקה רק בשביל לדבר, בשפה שלנו, על הצרות שלהם ושל כולנו, לא בשביל להתפרסם או להופיע בפסטיבלים, והתאהבתי בזה. החלטתי שאני רוצה לייצג אותם הכי טוב שאני יכול, תחת לייבל שיספר את הסיפור שלהם.

had_vaadat0002_0000tripleedit_1000-(1)

 בהגשה שלך, אחת הביקורות שסיכמו בעיניי בצורה טובה את העבודה שלך היתה העובדה שהתעסקת בין ה׳כאן׳ ו׳שם׳ ובין ה׳ישן׳ וה׳חדש׳ , האם זה באמת מה שהיה לך בראש? ואם כן, מה היו הרפרנסים שלך לישן וחדש ומה לשם ופה? 

חיפשתי דרך לייצר שפה שתייצג את כל הסיפור הזה, וזה היה ממש קשה. רוב הדימויים שמתחברים לארץ ישראל הם או לאומיים ממש, או שהם נמצאים כאן בהשאלה. התחלתי ללכת יותר ויותר אחורה, עברתי דרך קום המדינה והמיתוסים היהודיים ובסוף הגעתי לכנען (ומסופוטמיה בכלל).

שם הרגשתי הכי נוח – הכל היה סימבולי ומיסטי, והטבע היה ממש דומיננטי. הראשוניות של הדימויים דיברה אליי מאוד. עוד משהו שקרה שם זה ייצוג לא מסונן של אלימות וקושי, וזה ממש קנה אותי. החלטתי שדרך זה אני יכול לדבר על מה שקורה עכשיו על הטבע הנוכחי של ישראל- שהוא תוצר של קושי ואלימות.

alllps_statue4_solo_motion2_0000new8

השראה מ״נמרוד״. אלי מגזינר

 

ספר קצת איך הגעת לאסתטיקה הנוכחית שהיא בהחלט נורא ׳׳עדכנית׳׳ וגם אפשר לראות בה בנוסף אלמנטים של ׳׳לא מכאן׳׳

ניסיתי לייצר משהו שבנוסף להכל יזהיר את האנשים שהמוזיקה הזאת גם חדשה. התחלתי לעבוד בתלת ממד בשנה ג’, בקורס סטודיו של אריק לרנר (שהיה גם המנחה בפרוייקט), ואני חושב שהגעתי איתה להמון תובנות בקורס סטודיו של גיא שגיא: אצל אריק למדתי לשקוע לתוך העולמות האלה ולהבין אותם, ואצל גיא נחת האסימון שצריך להתייחס אליהן בצורה גרפית. בעצם הדבר הכי קשה כשעובדים בתלת זה להישאר בשליטה – מהר מאוד אפשר להיסחף עם התכנה והתוצאות שלה, ולא לזכור בכלל מה היתה הכוונה שלך.

אני חושב שהמיצוי הגיע כשהבנתי שאני בעצם מפסל דימויים שטוחים, והייתי ממש מאושר כשגיליתי שזה מה שעשו פה לפני אלפי שנים. נועם שכטר (המנחה השני שליווה אותי בפרוייקט) ראה את הסקיצות הראשוניות, והפנה אותי לאריק גיל ולמוזיאון רוקפלר בירושלים. אחרי זה הבנתי שאני צריך לפתוח את זה עוד יותר, וגיליתי (כן כן) שיש באוניברסיטה ספרייה ששייכת למחלקת ארכיאולוגיה. מצאתי את כל הרפרנסים הכנעניים והמסופוטמיים שרק חלמתי עליהם. אחת הדוגמאות שהכי בלטו לי היה האריה מחצור הקדומה, הצחיק אותי שהם ממש ניסו לייצר פסל תלת ממדי ועדיין השאירו אותו על המלבן הזה תקוע באמצע. ד”א קיימים אצלי איזה 700 דפים סרוקים ממלא ספרי ארכיאולוגיה. הכל מדהים שם, היה סינון קשה.

had_ryskinder0000edit_1000

הייתי שמח שתכתוב כמה שורות על ההשפעות שלך באופן כללי, אני חושב שהרבה אנשים מנסים לצטט מהעולמות שאתה בוחש בהם גם. איך עושים את זה נכון ומודע? 

הרפרנס העדכני בהווה הוא דייויד רודניק (http://davidrudnick.org/), שבכלל לא למד עיצוב גרפי – הוא למד פילוסופיה ותולדות האמנות. אני כבר מעריץ עיוור שלו, ולקרוא ראיון איתו זה כמו לעבור עוד קורס, מומלץ.

רוצה לסיום לספר קצת על הפסלון שהכנת? גם על היחס שלו בתוך העבודה על הלייבל – כלומר מה החלק שלו בתוך הלייבל עצמו במידה והלייבל היה אמיתי…

איפשהו בתחילת החיפוש הכרתי את נמרוד, הפסל של דנציגר, שהוביל את תנועת הכנענים. הרגשתי שגם הלייבל צריך דמות אחת שתייצג את המהות שלו, שיהיה תמצית של טבע-קושי-ואלימות. ושהוא יהיה מוזיקלי, איכשהו.

had_slabosk0000EDITED2_650

had_hila0000_650

טוב מהמם, יש לך עוד משהו להוסיף? נגיד – היה כיף / לא כיף? או איזה מסר לאלה שצריכים להגיש פרויקט גמר בשנה הבאה? משהו על מתווה הגז?

וואו. היה כיף ממש + מתסכל ממש. איכשהו אפילו אחרי כל הבצלאל שהיה אתה עדיין לא מוכן לזה.
אני חושב שזה צריך להתחיל ברצון אמיתי, להמשיך במחקר, וכמה שיותר מהר - בהחלטיות. ושכולם ישמעו את המוזיקה הזאת היא הכי שווה שיש.

had_srak0000_1000

-

בקרו באתר של אלי מגזינר

תגובות