נסגרנו יום שלם אצל נמרוד והשתגענו ודיברנו עם החפצים והבימוי. כל אחד הבין משהו אחר וכך גם הצופה. הפרויקט הזה הוא אוסף של טעויות. בדיוק כמו הסכסוך הישראלי פלשתיני
מייצגים-לא-מייצגים
מאת ניר שקד
20.09.15
-
אוהד חדד, בן 28, יליד אשקלון
בן זקונים למזל וישראל, ילידי הארץ
הלאל ג׳בארין, בן 25, יליד חיפה
בן בכור לראיפה ואמל, ילידי הארץ
-

הלאל ואוהד חגגו 4 שנים של הכרות בשיחה על זהות, ישראליות וחברות. שיחה שהפכה לספר מקסים וסדרת צילומים מיוחדת במינה, תחת פרויקט הגמר שלהם – ״ערבי מערבי״ 

86074ed360e375023ca47443145e334c

ניר: אז מה עשיתם בעצם בפרויקט הגמר שלכם? 

 אוהד: מה עשינו? דיברנו. כל יום התחיל בכוס קפה. לפעמים סיכמנו שיחות למשפט ולפעמים הנחנו אותם כמו שהם.

:) הלאל: מה שהדובר שלי אמר. אפשר גם לומר שהיה לנו הרבה דברים לדבר עליהם ולהוציא בארבע השנים האלו, אז הוצאנו את זה אחד על השני פה ושם, ובספר פשוט הקאנו הכל החוצה בלי חשבון

  ניר: מה היתה נקודת הפתיחה של השיח ביניכם? מישהו מכם לקח על עצמו את המושכות לנהל את השיחה?

 אוהד: הלאל מקליד

 הלאל: השיחה שקיימנו לא הייתה ליניארית.. בכל פעם שלאחד מאיתנו היתה איזו שהיא ״הצהרה״, שאלה או תהייה היינו שולחים ומגיבים ומפתחים שיחה חדשה

 אוהד: אין נקודת פתיחה. המציאות זרקה עלינו נושאי שיחה. אנחנו אוהבים לראות יחד לונדון וקירשנבאום. שזה החדשות שלנו. וגם סרטים שעוררו אותנו לעבר בעיקר

 הלאל: לפעמים זו היתה ״סתם״ שיחה של ג׳וינט.. שיחה קטנה שלא תוכננה.. שפתאום משפט או שניים נכנסים ל notes

 אוהד: לפעמים שלחנו פשוט מייל והאחר היה מגיב

 אוהד: ובין אלה היו צילומים

 ניר: חששתם לגעת בנושא הזה בהתחלה? מדובר בנושא שכמעט לכל אחד יש מה להגיד עליו

 אוהד: הלאל תענה או שאני?

 הלאל: אתה יכול

 אוהד: עונה עונה

 אוהד: המשפט הראשון בספר הוא “אני לא מייצג אף אחד”

 אוהד: התחלנו בלהשיל את הייצוג הזה שזו גם שיחה שהייתה לנו. אני זוכר שתמיד אמרתי להלאל שהוא מייצג ערבים לכל מי שלא מכיר ערבים. והבנתי שלא. אנחנו בתכלס שנינו בוגדים

 אוהד: בעמנו

 אוהד: והיה לנו חשוב לא לדבר פוליטיקה. כי זה כמעט א פוליטי. זו המציאות שלנו במקום הזה. קול של הדור שלנו.

 אוהד: והנה. בלי לייצג אתה מייצג בעל כורחך

בוגדים בעמכם?! 

 הלאל: המממ..ערבי וערבי

 :)

הבגידה מתחילה בדברים טכניים..כמו להצטלם עם דגל ישראל מבחינתי..ופלסטין מבחינת אוהד. וזה ממשיך לדברים שאנחנו בוחרים להגיד..למרות שאנחנו ״לא מייצגים אף אחד״

06459ddd5bfd08f6bede86642c01fd0b 3ada31fcd5156ccf2d406c7be61102d0 6c554fff41443a7b0e993fc70d84b6e8

תספרו על הצילומים קצת, מאיפה בא הרעיון לצילומים, מה היו ההשפעות שלכם, מה רציתם להגיד איתם? 

אוהד: שנינו אוהבים צילום. כל אחד מהצד שלו. התחלנו בבית לצלם אחד את השני ואז אמרנו בוא נעשה את זה כמו שצריך והבאנו חברים צלמים שכל אחד בתחום הצילום שלו. נסגרנו יום שלם אצל נמרוד והשתגענו ודיברנו עם החפצים והבימוי. כל אחד הבין משהו אחר וכך גם הצופה. הפרויקט הזה הוא אוסף של טעויות. בדיוק כמו הסכסוך הישראלי פלשתיני. ואז גם הלכנו עם נעמה נח לטיול בעיר העתיקה. והגענו לכל מיני פינות

אני חושב שגם העובדה שאתם הצטלמתם בעצמכם היתה ממש מרעננת, אתם הייתם מושא הצילום.. זה היה נראה כאילו בתכלס ממש רציתם להצטלם ככה עוד הרבה לפני הפרויקט …

הלאל: אני חושב שזה התחיל אצל נמרוד..בקטע של בוא נלך עם החפצים ונעשה מין תמונות ״הקדמה״ לפרויקט..זה היה כל כך קול ומצחיק ובסוף היום זה פשוט הרגיש כל כך נכון ואמיתי..אז הלכנו עם זה עד הסוף

ניר: היו לכם רפרנסים לפני כן? ידעתם איך אתם רוצים שייראה? אנשים ראו שם למשל טרטקובר

הלאל: אמממ.. היו לנו כמה רפרנסים של כמה בלוגים מוזרים של אופנה ועוד יותר מוזרים של אומנות ועיצוב ותרבות נגד מהעולם הערבי והאזור, מזרח תיכוניים אני אקרא להם והקטע עם טרטקובר.. כשהתחלנו לעבוד על העריכה והעיצוב.. ודפדפנו בספרים.. הגענו לספר של טרטקובר, הבנו שעשינו טרטקובר :) … אוהד?

אוהד: אנחנו מושפעים מטרקטקובר ולהב הלוי. תמיד היינו, אני חושב, ותמיד ספגנו יחד והחלפנו השראות.

למה לדעתכם הפרויקט היה כל כך חריג בנוף של פרויקטי הגמר וגרם לכל כך הרבה הזדהות ואהדה?

אוהד: אני חושב שאנשים ראו אותנו. נתנו לאנשים להיכנס לשיחות הקפה שלנו בדיוק כמו שהכנסנו את הצלמים לשיחות האלה. ואני חושב שזה חריג כי התעסקנו בעצמנו. והשתמשו בכלים שרכשנו לטובת העיסוק הזה. כל מי שרואה את הספר אומר שרואים שנהנינו, וזה אולי אחת המעלות והשוני הגדול.

וגם הצענו עיצוב אחר. לא התפשרנו על הנראות כי ככה צריך. אלא ככה אנחנו רוצים.

הלאל: וואו אוהד.. ריגשת אותי

ניר: חחחחח… רבתם הרבה? אם זה ברמת השיח ואם זה ברמת העיצוב?

הלאל: חחח לא בציניות :)

הלאל: לא רבנו הרבה האמת.. אולי פעמיים על משהו טיפשי שאני לא זוכר ולא קשור לפרויקט בכלל.. שחרור לחצים כזה. היה לנו הרבה בטחון אחד בשני. וראינו ששנינו עושים את זה מתוך אהבה לדבר.. זה מרגיע

אוהד: אני חושב שזו אחת המעלות שלנו בפרויקט. כשאחד לא הסכים הוא הסביר לשני ותמיד הגענו לעמק השווה וכשאחד התעקש ממש השני ויתר. לסמוך אחד על השני כמו שהלאל אמר זה המפתח

ניר: מה בא לכם עוד להגיד/ להוסיף/ למסור לסטודנטים ששנה הבאה צרכים להתמודד עם פרויקט הגמר/ כל דברר??

אוהד: תודה לצלמים. עומר כחלון, נעמה נח, תומר זמורה ונמרוד וייסלייב

74aa7f28195435

תגובות