החלטנו על שם לפרויקט - ׳קרטופל׳ - תפוח אדמה בגרמנית וביידיש, דבר פשוט, מוכר ויומיומי, אך מלא במטענים המעוררים רגשות עזים (ולא רק אצלנו) - היסטוריים, אסוציאטיביים, רגשיים ופיזיים, כל הטווח בין מלחמה, עוני ומצוקה ועד אוכל לנחמה
סלפי עם נשיאים
מאת מערכת חצי גליון
10.11.15

פרויקט קרטופל – חלק א׳ – ברלין

קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל פנתה למחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל בבקשה להציע הצעה לפרויקט שיגיב לתכנים שיעלו בכנסי הקרן הנערכים לרגל סיכום חגיגות חמישים שנה לכינון היחסים הדיפלומטים בין המדינות. הכנס הראשון התקיים בברלין במאי, ובנובמבר ייערך חלקו השני, ביפו. הכנסים עוסקים בעתיד היחסים בין ישראל וגרמניה, ובנושאים כגון קהילות משותפות, הגירה, זהות, שונות, פליטים, ויחסים בין-תרבותיים.

הצוות שהתגבש עבור הפרויקט כלל ארבעה מרצים מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל - אורית ברגמן, להב הלוי, מעין לויצקי וקובי לוי, ושלושה מאיירים גרמנים - הנינג ווגנברת׳, סופיה מרטינק ופאול פאטצל.

IMG_1237

הי מעין לויצקי, מנהלת הפרויקט, כיצד נולד ״קרטופל״?

לאחר הפנייה המשמחת אלינו, גיבשנו עבור הקרן הצעה לפרויקט שיהווה תיעוד ויזואלי של הכנסים המתוכננים ותכניהם בזמן אמת. ההצעה אושרה, ולנו נותר רק להבין מה זה באמת אומר הלכה למעשה

גיבשנו יחד כמה עקרונות שישמשו לנו כנקודות מוצא לפרוייט, אבל ידענו שאת הרוב נצטרך לגלות בשטח, תוך כדי הליכה. החלטנו שהפלטפורמה של התגובות הויזואליות שלנו בכנס בברלין תהיה מעין ׳עיתון קיר יומי׳. ביקשנו לשריין לנו ׳חדר מערכת׳, שבו נעבוד כצוות עיתונות פנימי, המתעד ומגיב במקום, בכלים שלרשותנו, לתכנים ולנושאים שעולים במהלך הסדנאות והארועים. בכך קיווינו לייצר פרשנויות ויזואליות סובייקטיביות ואותנטיות לאינטרקציות, למקום, לדמויות ולדיונים.

החלטנו על שם לפרויקט - ׳קרטופל׳ - תפוח אדמה בגרמנית וביידיש, דבר פשוט, מוכר ויומיומי, אך מלא במטענים המעוררים רגשות עזים (ולא רק אצלנו) – היסטוריים, אסוציאטיביים, רגשיים ופיזיים, כל הטווח בין מלחמה, עוני ומצוקה ועד אוכל לנחמה. השם הניח עבורנו את היסודות לטפל בתכנים טעונים שהם יותר מכל דבר אחר שאנחנו מכירים ״תפוח אדמה לוהט״ - ביטוי שגור לנושא רגיש שלא נעים לדבר עליו

עם ערימת קליפות תפוחי האדמה הזו עלינו על הטיסה לברלין, והתחלנו ללכת

לא באמת ידענו מה יקרה לנו שם, מה יעלה בכנס ובדיונים סביבו ומה (אם בכלל) יתעורר בנו, אם מתווה העבודה שגיבשנו בר יישום ובר הצדקה, איך מתפקדים במקביל כיוצרים עצמאיים אבל גם מתגבשים במהירות ועובדים יחד כצוות אחד המורכב משבעה אנשים זרים, יצירתיים, שונים ודעתניים (מאוד!). האם אפשר בכלל להצליח להיות גם נוכחים בארועים הרבים המקבילים, גם לחשוב, גם להגיב, גם ליצור, גם להפיק וגם להציג באותו הזמן בדיוק, ואיך למען השם דואגים למלא קיר בגודל 12 מטר רוחב על 2.5 מטר גובה, תוך יומיים וחצי, בתוצר ראוי???

חלק ב׳ של הפרויקט – כנס המשך במרכז היהודי-ערבי ביפו – יתרחש ממש בשבוע הבא. עדכונים יגיעו בהמשך. תפוחי אדמה לוהטים בתנור ובמדפסות ממש ברגעים אלה.

12003315_883661261689394_5899355605954258_n

DSC04766

שלום אורית ברגמן. ספרי על החוויה שלך בברלין

איור זה מקצוע בודד, כל בוקר אחרי שאני משלחת את המשפחה לעיסוקיה אני מתיישבת מול שולחן העבודה שלי בחדר הכי קטן בבית ונמצאת רק עם עצמי, עם הסיפורים שאני כותבת, ועם האיורים, לפעמים אני מטלפנת לרותו ומנהלת איתה שיחה ארוכה, גם היא על איור כמובן. לכן שמחתי כל כך כשעדי הציע לי להצטרף לצוות הנוסע לתעד את כנס  living Future בברלין. שמחתי לעבוד בקבוצה, ולא סתם קבוצה, מלבד הצוות הבצלאלי שכלל את מעין לויצקי, קובי לוי ולהב הלוי המשובחים עמדתי לעבוד עם הנינג ווגנברת׳ האגדי, סופיה מרטינק, ופאול פאטצל.

אבל איך קבוצה כל כך מגוונת ואינדיבידואלית יכולה להיהפך לצוות בארבעה ימים, ומה זה בעצם תיעוד ויזואלי של כנס לא ידעתי. בפגישות מקדימות בתל אביב החלטנו על פורמט של עיתון קיר יומי בשם קרטופל, תפוח אדמה לוהט בשתי השפות, שם הולם לנושא בו עסקו בכנס: יחסי ישראל-גרמניה לאן. רק כשהגענו לברלין והתיישבנו בחדר המערכת שהכנס סידר עבורנו (יבורך כושר הארגון הגרמני) הבנתי את האספקט היותר דרמטי של ההחלטה שלנו, איור ועיצוב כפרפורמנס. גם בימים הקשים (והרחוקים) של שנה אבבצלאל לא נתבקשתי ליצור 3-5 איורים תוך כמה שעות, לעבוד ליד אחד המאיירים הנערצים עלי, ולהציג אותם באותו הערב בפומבי. הכנסנו את עצמנו לסיר לחץ.  

התיישבתי מול המחשב וניסיתי להיות מאוד עסוקה, אבל במה? הכנס עוד לא התחיל, לא היה את מי או את מה לתעד ועד הערב רצינו להעמיד את הדף הראשון של העיתון. הסתכלתי מסביב, המעצבים היו עסוקים, מדפיסים ומסדרים דפים על רצפת המסדרון. תודה לאלוהי הגריד! תוך כמה שעות הודבקו לקיר שם העיתון, הנושא היומי, והגריד איתו נעבוד עד סוף הפרויקט ופטרו אותנו מאימת הקיר הריק. החלטה עיצובית ואילוץ מבורך של המדפסת, קבע את פורמט התכנים לכפולות של A4 וA3, והצבעוניות הוגדרה מתוך מבחר דפי המדפסת שהיו בחנות צרכי הנייר בברלין, פלוס צבע הטונר השחור. המיכל עמד מוכן לתכנים אבל הכנס עוד לא התחיל. צפינו את הבעיה הזאת מראש, ושלחנו לכל המשתתפים שאלון קצר במייל. עכשיו ישבתי מול מבול התשובות, תליתי פתקים על הקיר וניסיתי למצוא השראה

image7

השאלה שהכי אהבתי מהשאלון שלנו הייתה מה המילה האהובה עליך?’. נהדר לשמוע צלילים של מילים מחוץ להקשרן, למשל המילה אומללה באמת מייללת, ותרגומה בגרמנית Unglucklich נשמע כמו אנחה צפונית

IMG_1199

זאת הייתה נקודת מוצא נעימה לעבודה גם מכיוון שהיא חייבה עבודה משותפת של תרגום בין השפות וכך ישבנו סופיה ואני ואיירנו מילים בשפות שונות. מהרגע שהתחלתי לעבוד נעלמה חרדת הבמה וחזרתי לעשות מה שאני אוהבת לעשות באמת, לאייר כל היום, בלי טלפונים, בלי בישולים, בלי הקפצות של ילדים לחוגים. יום אחרי יום העיתון השתנה, ציירנו מקומות ואנשים, נוספה טיפוגרפיה של מילים ונושאים שעלו בדיונים, טקסטים ותמונות.

 image3

IMG_1251

 IMG_1198

 במעט הזמן שלא בילינו בחדר המערכת הסתובבנו בברלין. ברחוב הקניות הראשי, בין חנות קוס להיכל בירקנשטוק ראיתי פרח מונח על המדרכה, לידו שלט ועליו כתוב: יוסף גולדסטאב ושני תאריכים. התאריך בו הוא יצא מהבית שלו, כאן ברחוב נו שונהואזר, והתאריך והמחנה בו הוא מצא את מותו. המשכתי לשוטט בין החנויות עם שקיות הקניות הצבעוניות שלי, שנראו פתאום מגוחכות, מחפשת שלטי פליז על המדרכה ומנסה לישב בין גרמניה של ההורים שלי, זאת שכף רגלם לא תדרוך בה, לזאת שאני פוגשת עכשיו. היום בו הגענו היה יום ניצחון בעלות הברית, מאחת השדרות הענקיות בסגנון מזרח ברלין, זרמו צלילי ההמנון האמריקאי ושלטי תודה למשחררים הכובשים נתלו בין שדרות הלינדן הפורחות. קשה להגיב בזמן אמיתי לאוסף הסתירות והמטענים שברלין מטילה עליך, ויותר מזה על השאלה הגדולה שהועלתה בכנס, מה העתיד של יחסי גרמניה-ישראל

 

את בוקר היום האחרון בילינו כל חברי הכנס, דחוסים באולם ללא מזגן, מוקפים בצלפים חבושי כובעי גרב שהשתלטו על הגגות, לאחר שעצרו את תנועת הרכבות ואסרו נסיעה באופניים (בברלין!), בציפייה לרובי ריבלין ויואכים גאוך, נשיא גרמניה. קבוצת קרטופל נבחרה להציג את הכנס דרך עיתון הקיר שיצרנו. קיבלנו הוראות מקדימות מפורשות לא להגיש שום דבר לנשיאים, ובשום אופן לא לשאול אותם שאלות, וכך עמדנו חנוטים ומיוזעים וחיכינו. המפגש היה קצר ומחוייך ולהפתעתי מרגש.  

IMG_0868

בדרך חזרה בצינור העלייה למטוס אספנו עיתון, להעביר את הזמן בטיסה, וגילינו את פרצופינו מתנוססים יחד עם נשיאי שתי המדינות במאמר שכותרתו סלפי עם הנשיאים

paper

ביג אין ג׳רמני

  

קבוצת קרטופל, מימין לשמאל -  קובי לוי, סופיה מרטינק, מעין לויצקי, הנינג ווגנברת׳, אורית ברגמן, להב הלוי, פאול פאטצל

קבוצת קרטופל, מימין לשמאל - 
קובי לוי, סופיה מרטינק, מעין לויצקי, הנינג ווגנברת׳, אורית ברגמן, להב הלוי, פאול פאטצל

 

IMG_1240

תגובות