"רק הייתי רוצה שמישהו יבחר בעיצוב מסויים לשלט שלו כי הוא אוהב את העיצוב הזה. אפילו זה לא קיים. בעל עסק תולה שלט כי הוא צריך שלט. זה פשוט שיט רנדומלי. הם אפילו לא חושבים אם הם אוהבים את איך שהשלט הזה נראה או לא. אם לבעל העסק לא איכפת איך השלט שמייצג את העסק שלו נראה, זה אומר משהו‭."
טורקיש דילייט: ראיון קצר עם אונור יזיג’גיל
מאת דן עוזרי
29.02.16

אמא על הקו:
“שמעתי שמגיעים לבצלאל מעצבים מטורקיה”
— “טורקיה? מאיפה שמעת?”
“היה כתוב בעיתון או בטלוויזיה לא זוכרת”
— “לא נראה לי”
“מה לא מעצבים דברים בטורקיה?”
— “בטוח שכן. לא יצא לי לחשוב על זה”

ואז הטורקים הגיעו. ומסתבר שהם לא כל כך שונים מאיתנו. תחשבו על זה רגע: ים־תיכון — אעלק אירופה‭,‬ ביבי/ארדואן — אעלק דמוקרטיה‭,‬ חומוס/זעתר‭,‬ פלסטינים/כורדים, ובטח יש עוד קווי דמיון בין שתי המדינות. אבל הטורקים שלנו הגיעו לדבר על עיצוב גרפי, איור, וידאו וטיפוגרפיה. ההרצאה הראשונה בסדרה הייתה של אונור יזיג’גיל. אונור הוא טיפוגרף וחוקר בתחום הטיפוגרפיה, חבר סגל באוניברסטית סבנג’י באיסטנבול וחוקר התפתחות של גופנים עות’מאנים במאה ה־‭.‬19 חשבתי שההרצאה שלו הייתה מעניינת אז תפסתי אותו לראיון קצר.

1

אורחי שבוע העיצוב הטורקי. משמאל לימין: אונור יזיג׳יגיל, פינאר אקורט, אומוט סדואק וסדאת גירגין. עוד התארחו: דניז קאדר וג׳נדש שישמן.

5

“העתקה היא מכשול בדרך ליצירתיות וחדשנות”. יזיג’גיל

לא הרבה יודעים, אבל בטורקיה האלפבית הערבי הוחלף ללטיני. רציתי לשמוע ממך בתור מעצב אותיות על השינוי בכתב הטורקי. ‬למה זה קרה?

“זה לא פשוט להסביר כי יש כמה גורמים שהשפיעו על ההחלטה לשנות את האלפבית הטורקי‭.‬ הדבר הזה קרה יותר מפעם אחת בהיסטוריה של טורקיה‭.‬ הטורקים השתמשו באלפבית ערבי במשך כמעט 700 שנים‭,‬ אבל לפני כן הם השתמשו בכמה סוגי אלפבית אחרים כמו למשל אלפבית הודי‭.‬ בסופו של דבר הכל קשור בדת ואמונה‭.‬ אלו שהאמינו בבודהיזם‭,‬ בחרו באלפבית ההודי, אלו שבחרו באיסלאסם‭,‬ השתמשו בכתבים ערבים‭,‬ ואלו שבחרו בנצרות‭,‬ השתמשו בכתבים יוונים.

“השפה הטורקית הגיעה למצב שבו היו יותר מדי שפות מדוברות וכתובות עד כדי מצב שהמילה איבדה את הקשר עם המשמעות שלה‭.‬ חוץ מזה יש גם סיבות פוליטיות‭,‬ תרבותיות וכלכליות. אחרי מלחמת העולם הראשונה קמה הרפובליקה הטורקית והיה רצון להתנתק מההיסטוריה‭.‬ אם אתה רוצה להתנתק מההיסטוריה צריכים לקרות שינויים דרמטיים‭.‬ שינוי של האלפבית הוא דוגמא אחת טובה לניתוק מוחלט מההיסטוריה שלך‭.‬ רפובליקה חדשה רצתה התחלה חדשה‭.‬ הם רצו לבדל את עצמם מהאימפריה העות’מאנית‭,‬ להכניס השפעות מערביות ולהתנתק מהעולם הערבי המוסלמי.

“מעבר לכך קיימות גם כמה סיבות לשוניות  טורקית היא לא ערבית‭.‬ טורקית היא שפה מאוד פונטית‭,‬ כך שמבטאים כל מילה וכל צליל  דבר שלא קיים בשפה העברית למשל‭.‬ טורקית היא שפה שבה מבטאים כל אות. לאלפבית הערבי אין יתרון כאמצעי לכתיבת טורקית‭.‬ חלק מהאותיות מייצגות צלילים שלא קיימים בטורקית‭.‬ מילים רבות קיבלו כפל משמעות‭,‬ מה שהקשה מאוד על ההבנה של השפה‭.‬ היתה צריכה להתבצע איזושהי האחדה”.

למה אתה מתעסק באותיות ערביות‭?‬

“האמת היא שיש לי סיבה די טובה‭.‬ בהיסטוריה של הטיפוגרפיה הטורקית לא תמצא ייצור גופנים מקוריים ויחודיים. לאחר שהחליפו את האלפבית הערבי ללטיני‭,‬ הטורקים בעצם קנו את כל הגופנים מאירופה. הם לא עיצבו אותם בעצמם. נכון שיש בטורקית כמה סימני ניקוד שלא קיימים בלטינית, אך סימנים אלו פחות או יותר זהים לסימנים הקיימים בשפה הצ’כית או בשפה הצרפתית כך שזה די אותו הדבר. אנחנו קנינו את האותיות מאירופה כמו שקונים ירקות בשוק‭.‬ מעצבי גופנים באירופה יצרו ומכרו פונטים לטינים כך שהטורקים לא היו צריכים לעצב גופנים משלהם. הם קנו הכל מאירופה כי זה היה זול יותר מאשר לעצב אותם. אני באופן אישי מתעניין באותיות ערביות וכתבים עותמאנים בגלל שהם לפחות יצרו ועיצבו את הפונטים שלהם”.

נראה לך שהעובדה שאתה מעצב אותיות ערביות משפיע על האופן שבו אתה מעצב אותיות לטיניות?

“לא‭.‬ לא ממש‭.‬ לכל שפה יש חוקים אתה יודע‭.‬ לכל שפה יש את חוקי האלפבית שלה. אבל אני מבין לאן אתה חותר כי זו שאלה מעניינת. אולי אני צריך לחשוב על זה. יכול להיות שיש איזשהו אפקט שאני לא מודע אליו. אם כן, זה קורה ברמה הלא מודעת. בגדול, אותיות לטיניות הן אותיות לטיניות, ואותיות ערביות הן אותיות ערביות. אני לא מערבב. הם כמו שתי חיות טרף, שונות בתכלית אחת מהשניה”.

tigeryear

Tiger Year

 

letters sketches

סקיצות

 

2

דורו סנס, 2010. ב־2011 הוא נכלל בספריית פונטי הרשת של גוגל

 

1

דורו סנס בפעולה

 

אמרת שהחלפת הכתב ללטיני נבע גם מהרצון שלכם להתקרב למערב. והעיצוב המערבי בטח השפיע הרבה על העיצוב הטורקי‭.‬ נראה לך שגם התרבות הטורקית השפיעה באיזשהי צורה על העיצוב המערבי?

“תשמע, אני יכול לתת לך תשובה שהיא לא 100 אחוז פוליטיקלי קורקט אז אל תתפוס אותי במילה. אתה מכיר קצת היסטוריה של האמנות? מכיר את התקופה הוויקטוריאנית‭?‬ אר נובו? אז אפשר להגיד שבעצם כל הסגנון הוויקטוריאני הדוקרטיבי היה מושפע בצורה מאוד ברורה מאורנומנטים עות’מאנים. המערב קיבלת את זה מהמזרח, אימץ את זה, פיתח את זה, ואז הטורקים ראו את זה ואימצו את זה בחזרה. מה שקרה בעצם הוא שהמערב נתן את הפרשנות שלו, ואז הטורקים שהגיעו לאירופה הושפעו מזה בחזרה ופירשו את זה מחדש. כך שזה תהליך של  ‘הלוך־חזור’.”

וכיום? יש מאפיינים מסויימים שיכולים להגדיר עיצוב טורקי?

“לא”.

לא?

“לא…”

אולי במובן היותר אבסטרקטי? בולט? אגרסיבי?

“לא. לצערי לא. ‬הייתי אומר הומוריסטי אבל אפילו זה לא יהיה נכון. חלקם הומוריסטים וחלקם לא. זה משתנה. יכול להיות שעיצוב טורקי פשוט עוקב אחרי טרנדים מערביים. הדבר היחיד שאני יכול להגיד בהקשר הזה, וזה נכון לגבי עיצוב ברוב העולם, הוא שאנחנו פשוט מעתיקים הכל מהמערב. וזה בסדר אתה יודע. זו בסך הכל שיטת עבודה רווחת. במיוחד בעידן הדיגיטלי. אפשר להיחשף להכל, מהכל, כל הזמן. תבחר צבע תבחר צורה ובום זה נמצא שם. אפשר לראות ולמצוא הכל, ומתי שאתה רואה משהו שאתה אוהב, אתה יכול להעתיק אותו.

“אני לא חושב שיש משהו כלכך רע בלהעתיק, יש לזה אפילו צדדים חיוביים. להעתיק זה מלמד. הבעיה היא שהעתקה ממכרת. ומסרסת. במובן מסוים העתקה היא מכשול בדרך ליצירתיות וחדשנות”.

6

בהנחה מוגזמת שעיצוב גרפי יכול לשנות משהו בעולם, מה היית משנה שם בטורקיה?

“שלטים! שלטים לחנויות שלטים לרחובות שלטים שנמצאים בכבישים ואומרים לך לאן לנסוע. שלטים”.

למה?

“כי הכל פשוט רנדומלי מדי. אין שום מחשבה מאחורי זה. בכלל. כלום. ניקח לדוגמא שלטים של חנויות ובתי עסק בטורקיה. אני רק הייתי רוצה שמישהו יבחר בעיצוב מסויים לשלט שלו כי הוא אוהב את העיצוב הזה. אפילו זה לא קיים. בעל עסק תולה שלט כי הוא צריך שלט. זה פשוט שיט רנדומלי. הם אפילו לא חושבים אם הם אוהבים את איך שהשלט הזה נראה או לא. אם לבעל העסק לא איכפת איך השלט שמייצג את העסק שלו נראה, זה אומר משהו‭.‬

“הייתי רוצה שהם יאהבו משהו, לא אכפת לי אם זה הטעם שלי או לא אבל שיבחרו עיצוב מסוים כי הם אהבו אותו. שיאהבו את הדרך שבה השלט הזה מציג את החנות שלהם ושיעשו את הבחירה בצורה מודעת ברמה שהם מקבלים החלטה כלשהי‭:‬ ‘בחרתי בזה כי זה יפה בעיניי‭’‬. זה הכל. הם סתם שמים שלט כי הם צריכים שלט, כי הם צריכים להעביר נקודה ‭‬ ‘אני מוכר פה זעתר’. הייתי רוצה שהם יבינו שבעזרת שלט הם יכולים להגיד‭ ‬’זו חנות נהדרת שמוכרת זעתר נהדר’. זה עניין של תקשורת. אנשים צריכים לתקשר ברמה יותר מודעת. וחוץ מזה הם צריכים גם קצת דמיון”.

האתר של אונור יזיג’גיל

תגובות