לייפציג, דיווח מאד בלעדי של משלחת תערוכת הספרים
תערוכת המחלקה לתקשורת חזותית ביריד הספרים בלייפציג
מאת גל רכס, אלי חרומוב, ניר שקד, קובי לוי ואמיתי גלעד
22.03.16

הכנות

נחתנו יומיים לפני הפתיחה, ולפני קבלת הרכב מההשכרה חלקינו הכריז שאם הואן לא שחורה הוא נשאר בברלין. נסענו בואן שחורה לעבר יומיים של הקמה במרכז הירידים בלייפציג. המילה טירונות אולי נזרקה לחלל אולם מספר 3. אנחנו לא אנשים שמתלוננים על זה שהם לא ישנים ולא אוכלים, זו שגרה. אנחנו כן מתלוננים כשלאחרים קל ולנו קר.

IMG_8261

מדי פעם שלחנו מבטים מלאי קנאה אל הקבוצות מבתי הספר האחרים שפרקו בהרמוניה תערוכות מוכנות מראש ממשאיות צחורות, בזמן שאנחנו צבענו קירות, ניפחנו בלונים וריססנו אותם בספריי ירוק, קנינו וסחבנו פלטות עבור השולחן, צבענו את רגלי השולחן, הברגנו שרפרפים מאיקאה המקומית (״הם מכוערים, אני אומר לא צריך אותם״) וגלגלים ללוחות שיועדו להחזיק את הברושורים שבאו איתנו מהארץ. באולם 3 היה קר כי הגרמנים היעילים לא הפעילו את החימום לפני שמגיע קהל. מצאנו חצי נחמה בכך שלא היה פיקוח על עישון בתוך האולם.

הכנות

stairs

עבור תליית הבלונים (שעברו, אולי ניחשתם, תיקוני ריווחים, על כן התליה חזרה על עצמה פעמיים) גבתה הנהלת התערוכה סכום צנוע של כ-900 יורו (תמחור פר אות. על סימני הקריאה שבמקור הוחלט לוותר כי לנקודה שבאחד מהם ירד האויר). התקשורת סביב המבצע נעשה עם מתפעל המנוף בעיקר בתנועות ידיים, מבטים סקפטיים ותיעוב מהול בחרדת נטישה, אך לבסוף הטיפוגרפיה הירוקה התנוססה באויר עם קרנינג לתפארת מדינת ישראל.

פרום דה טופ

המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל הוזמנה להשתתף ביריד הספרים השנתי בלייפציג כחלק מתערוכת בתי ספר ואקדמיות לאמנות ועיצוב. למעשה היינו המשתתפים היחידים מחוץ לגרמניה. ביריד משתתפים מדי שנה מאות בתי הוצאה לספרים, ומבקרים בו בארבעה ימים מאות אלפי אנשים מרחבי גרמניה והשכנות.

IMG_8050

IMG_2626

לשם עיצוב התערוכה נערך קורס מיוחד בהנחיית המעצב קובי לוי. בקורס הבחירה התבקשו הסטודנטים לעצב הצעה לתערוכה של המחלקה לתקש״ח ביריד, כאשר אחד הפרמטרים הוא עלות, העברת הציוד וקלות ההקמה ביריד. הכתה התחלקה לשש קבוצות של 2-3 סטודנטים. כל קבוצה הגישה בסוף התהליך הצעה שלמה הכוללת קונספט אוצרותי, עיצוב אמצעי התצוגה ועיצוב מעטפת גרפית מיתוגית, במסגרתם הוצגו ספרים שהוכנו במחלקה במהלך חמש השנים האחרונות. ההצעה שנבחרה לבסוף היא הצעתם של גל רכס, ניר שקד ואלי חרומוב.

הקונספט הנבחר מפגיש ערכים הנרכשים בלמידת עיצוב במרחב האקדמי (שמחנך בין היתר לתפיסה חזותית אוניברסלית) ומשלב לתוכו את החספוס של המרחב הישראלי המשלב רישול, מיליטיריזם ותעשיה.

IMG_2687

כל הספרים הונחו על שולחן מכוסה מפה מנטלית, ורודה ומנוילנת המרפררת למרחב הישראלי ולמפות תקיפה צבאיות. היא הכילה מקומות בישראל – בצלאל, ירושלים, תל אביב, נתב״ג, השטחים, ובינהם מפוזרים לוגואים של חברות מסחריות ישראליות, לוגואים של גופים ממסדיים וכד׳. בין כל אלה פזורים ציטוטים מתוך ספרי התערוכה, וחיצים שקושרים בינהם ליתר המרכיבים. כל ספר הונח במפה במקום שמור לו, על גבי תקציר באנגלית. מעל השולחן הגדול (3.6 על 2.4 מטרים) נתלו בלוני אותיות גדולים שיצרו את לוגו התערוכה – !Buch! Buch

 

combo01_650

תערוכה

המבקרים בתערוכה הגיעו לראות ספרים וניגשו ישר אליהם ופחות אל שולחן וורוד שמציג מפה מדומיינת ורעיון מורכב שמתאר ארץ זרה. לא אצל כולם הקונספט עבר במלואו, לא כולם הבינו את הניגוד בין הספרים המעוצבים למשעי לבין החספוס החזותי של המקום ממנו אנחנו באים. הם אהבו את הבלונים (שעד מהרה שימשו כמקום מפגש שנראה למרחוק ולקבוע לידו הפסקת קפה). ״מה הקטע עם המפה?״, ״מה לומדים אצלכם בבית הספר?״, ״העיצוב שלכם ממש יפה – נאיבי וחמוד״. בהסבר הקבוע שלנו האנקדוטה השגורה ביותר היתה כיוון הקריאה, ימין לשמאל, שללא ספק היה חריג ביריד הגרמני.

 IMG_2634

בתערוכות של בתי הספר האחרים בלט הנקיון הרגוע סביב הספרים, והבמה הושארה להם במלואה. כתערוכה הם היו קצת חיוורים, אך תמיד הצלילה אל תוך המוצגים שלהם היתה משהו מיוחד. במרבית בתי הספר מחזיקים מכונות דפוס, סדנאות כריכה ורמת ההפקה גרמה לאנחות של חברי המשלחת. ברבים מהם הלימודים ממוקדים מאד; המציגים בתערוכה הגיעו בעיקר ממסלולי הפרינט והטיפוגרפיה או מסלולי אמנות עשיית הספר. בלטו במיוחד בתי הספר מ-KIEL, Halle, שטוטגארט, ו-HGB המארח. ראש המחלקה הטרי ארז גביש הגיע ליריד כדי לקדם שיתופי פעולה עתידיים עם חלק מהמחלקות הגרמניות שהביעו בישראל עניין גדול, ובתקווה יקודמו בקרוב חילופי סטודנטים ומרצים ופרויקטים משותפים.

התערוכה של וייסנזה מברלין היתה החריגה הגרמנית מבחינת אופי התצוגה; בהחלטה שמתאימה לרוח בית הספר הציבו ארבעה שולחנות פינג פונג – שלושה להצגת הספרים, ואחד מהם שימש לטורניר פינג פונג בין נציגים של בתי הספר לאורך ימי היריד. נציג המחלקה ניר שקד עשה חיל בטורניר, הגיע בקלילות לחצי הגמר והודח לצערינו על ידי נציג פוטסדאם (״תציין שזה גם השחקן שניצח בגמר בבקשה״).

ויסנזה. ספרים, חבטות

ויסנזה. ספרים, חבטות

 

תגידו, איפה הספר של דנה?

כצעד בונה אמון כלפי באי היריד ואנשי הספר החלטנו לוותר על קשירת הספרים לשולחן (כך גם עשו בבתי הספר האחרים!). החלטה שהתבררה כטעות מרה וכבר ביום הראשון נגנב ספרה היפה של דנה אלקיס, ״בדיקות חיוניות״. מחמאה שהיינו מוותרים עליה. במהלך ספונטני יצרנו ספרון מחווה במידות זהות לספרה של דנה. בספרון שולבו גם איורים מקוריים של מאיירים מהתערוכה הסמוכה של בית הספר מהמבורג – HAW. חוטים דקים ושקופים נמתחו מהספרים אל השולחן הורוד לשאר ימי התערוכה.

dajnagifgif

תערוכת בתי הספר היתה חלק מזערי מהיריד, שהתקיים בתוך שישה אולמות עצומים שכללו במות שידור, הרצאות והקראות ספרים. אולם שלם הוקדש לתרבות המנגה ומשך אליו עשרות אלפי נערות ונערים מחופשים לגיבורי המנגה והפנטזיה האהובים עליהם. המעבר מהאולם שלנו אל האולם שלהם גרם בכל פעם להלם תרבות ותשישות כתופעת לוואי בולטת.

princess2

- – -

IMG_7980

בינתיים האוסף שליקטנו במהלך הימים (והסמסטר) כבר בשל לפרסום:

קובי לוי, מעצב ומרצה: אמירות חוזרות
 ״קונגלומרט״״טכנוקרט״ / ״קשה״ / ״אינטר דיסיפלינרי״ / ״פנים דיספלינרי״ / ״מולטי דיספלינרי״ / ״הורות זה קשה״ / ״גנרי״ /”הורות זה מדהים” / “אמנותי” / “טוב אתם עוד לא בשלב״ / ״אני לא מספיק קשוח״

The Millionaires Club
הילולת הספרים לא נגמרה בפסטיבל עצמו. מקומות רבים בעיר ציינו את האירוע לכל אורך סוף השבוע. מדי יום קיבלנו הזמנות למסיבות ותערוכות נוספות בעיר. אחד האירועים המרכזיים היה The Millionaires Club שנערך באוניברסיטת HGB ובסמוך לה, בו הוצגו תערוכות ותצוגות נוספות.

שמענו שיחה עם הסטודיו ההולנדי Experimental Jetset, שגם הציעו לאחר מכן את מרכולתם למכירה במיני פסטיבל הנקרא It’s a Book. זה היה מעין יריד לווין, קטן עשרות מונים, בו הציגו הוצאות קטנות ועצמאיות ספרים ברוח יותר אלטרנטיבית ואף אגף שלם שהוקדש לספרי איור וקומיקס. מועדון המיליונרים משך אליו קהל יותר צעיר, רשמי פחות, וביניהם ידידי המחלקה החיים בברלין: אבי בוחבוט, אלה כהן ופאול פצל (שהיה אחד מנציגי גרמניה בפרויקט קרטופל). רצינו לקנות את כל מה שפאול מכר בדוכן שלו אבל אין לנו כסף. קנינו חלק.

Experimental Jetset בהרצאה

Experimental Jetset בהרצאה

 

אחרי כל זאת עוד ניקר בנו חשש מהתקף F.O.M.O בלתי נעים במטוס לארץ על ספר שלא ראינו/קנינו. דרך It’s a Book הגענו לחנות ספרי העיצוב המקומית Mzin, המחזיקה מבחר נגיש ומוקפד של ספרי עיצוב,  אמנות וצילום, ומגזינים אירופאים. במפגן גאווה מקומית יפה מציגה החנות קיר שלם של ספרים שנוצרו על ידי אמנים ומעצבים מקומיים מלייפציג.  אם תבקרו תוכלו לקבל סיור מודרך נדיב (אולי קצת נדיב מידי) של עובדי החנות, שני מעצבים פעילים בני העיר.

מימין לשמאל ונגד כיוון השעון: גל רכס, אלי חרומוב, ניר שקד, קובי לוי ואמיתי גלעד

עד כאן לסקירה. בפוסט הבא: איפה הכסף?? עם איזה ספרים חזרנו מלייפציג ועם איזה רצינו לחזור

תגובות