רוני לוית השתתפה בתחילת יוני בפאנל אינפוגרפיקאים בסמינר תקשורת של האו״ם
עצי זית בסנטרל פארק
מאת ירדן טאוב
06.09.14

כמרבית אמצעי התקשורת, גם אינפוגרפיקה ניתנת להטיה, ואיננה מחויבת לאובייקטיביות, השקיפות שנתון מספרי מביא איתו כביכול נותן לעבודות אינפוגרפיקה להינות מתמימות מוטעת. אך רבות עולה השיח על שימוש מניפולטיבי דרמתי בנתונים על אף נכונותם. למשל: דמיינו גרף מזוגזג שעולה ויורד לכל אורכו, אך נמצא במגמת עליה. המניפולציה במקרה הזה תהיה למצוא את החיתוך הטוב ביותר כדי להתעלם ממגמת העליה הכללית, ולהראות דווקא את המקטע בו יש ירידה, וכך להציג תמונה שלילית. רוני לוית השתתפה בפאנל שכולו אינפוגרפיקה, לצד מעצבים ממדינות שונות

כמה מילים על הכנס, מה היו מטרותיו ומי היו משתתפיו?

הנושאים שעלו לדיון בסמינר דיברו בעיקר על תפקידה של התקשורת בסיקור הסכסוך הישראלי פלסטיני והמלחמה בסוריה. הדיון נסוב בעיקר סביב היכולת לנווט בין גופי תקשורת שונים המציגים נקודות מבט ספציפיות. והשאלה האם בכלל ניתן לייצר אובייקטיביות ודיווח חדשותי חסר פניות. הכנס נערך ביפן, מדינה בעלת יחסים דיפלומטים יציבים עם כל המדינות במזרח התיכון, שאף סייעה כלכלית ב-50 השנים האחרונות, הן למדינת ישראל והן לפלסטין. לאחרונה העבירה סיוע לפליטים בסוריה. השתתפו אנשי עיתונות המתמחים בסיקור האיזור, דיפלומטים ופוליטיקאים ופעילי שלום מישראל פלסטין ארה”ב, יפן וסוריה.

ספרי חויות מהשיח הבין תרבותי בין המשתתפים בכנס

כל המשתתפים הפלסטינים אתם נפגשתי היו למעשה פלסטינים שנולדו או לפחות גדלו רוב חייהם בארצות מערביות. המפגש אתם היה מאוד פמיליארי, הם מחד בעלי מנטליות מערבית ומאידך, לבנטינית, דומה למנטליות הישראלית (שבלטה לעומת יפן המעונבת) ובנוסף היו אינטליגנטים ואנשי שיחה מרתקים. התחושה היתה שכשני עמים “אויבים” אנחנו בעצם כ”כ דומים שזה ממש אבסורד שאנחנו כ”כ מופרדים ואין בינינו תקשורת.
רמזי, שמפעיל את “visualizing palastine” הוא אדם מסעיר במיוחד, איש ללא אזרחות, בן לפליטים פלסטינים מ-48 שגדל במדינות שונות בעולם, עבד ולמד ברמאללה, בירות, ניו-יורק, וכעת במונטריאול. במקור איש פיזיקה ומתמטיקה ומגיע מהמקום המדעי. רמזי הציג תפיסה עיתונאית, הומוריסטית כלפי המצב, הוא מונע בעיקר מתחושת מחויבות להעביר את הסיפור של האיזור, לזקק את הנרטיב ולמצוא דימויים שידברו לקוראים שלו. הרבה מהתפיסה של העברת המידע שלו היתה למעשה הסתכלות רעננה ויצירתית יותר על הנתונים, הוא עשה לי חשק לעבוד איתו! ואכן זאת התוכנית

עבודה שבלטה בעיניך במיוחד?
העבודות של רמזי היו המרתקות ביותר לטעמי, והועצמו ע”י אישיותו המתפרצת. אחת העבודות שבעיני היתה חזקה ברמה הפרסומית היא העבודה על עקירת עצי הזית, שכוונה לתושבי ארה”ב והשוותה את כמות עצי הזית שנעקרו לסנטרל פארק – השוואה חזקה המייצרת יכולת הזדהות גבוהה (כמות העצים שנעקרו אגב, היא פי 33 מהעצים בסנטרל פארק כולו!). עבודה נוספת היתה “משבר הזהות של תעודות הזהות” המציגה את הסוגיה של חלוקת הפסטינאים ל-4 רמות של ‘תושבות’ ע”י מדינת ישראל, תושבות המעניקה זכויות שונות ואשר אוסרת למעשה מגע בין מחזיקי תעודות שונות (נישואין, הורות, מגורים וכו’) על אף שמדובר לעתים בבני אותה המשפחה ותושביה של אותה השכונה.

רמזי ג'אבר, visualizing palastine

רמזי ג’אבר, visualizing palastine

 

רמזי ג'אבר

רמזי ג’אבר

 

כבר יש תכניות לעבודה עם רמזי? המצב המתוח משפיע על השיח הזה?
האמת שמאז תחילת המלחמה לא דיברנו, אני מניחה ששנינו לא יודעים מה לומר.

איך את מסכמת את החויה שלך?
תחילה חששתי מעט כי הפאנל יתמקד בדיון פוליטי אשר יעפיל על הדיון המקצועי, לשמחתי זה לא קרה, המושב שלנו כלל בעיקר הצגת עבודות ודיון עם הקהל לגבי תהליכי העבודה באינפוגרפיקה, אופן ההתמודדות עם מניפולציה של מידע כמותי המוגש ויזואלית ומה הכח שיש לסוג המדיה הזה בעולמנו עתיר המידע.כל המשתתפים עוסקים בנושא שנים ארוכות, ומאוד מחויבים לויזואליזציה של מידע, העבודות שהוצגו שהיו מתוחכמות מאוד ומבוססות על מידע מחקרי מרתק. מאוד מרגש לראות שעושים אינפוגרפיקה בעולם.

רוני לוית

רוני לוית

רוני לוית

רוני לוית

 

רוני לוית

רוני לוית

 

משתתפי הפאנל ביפן.  באמצע רוני לוית ומשמאלה רמזי ג'אבר

משתתפי הפאנל ביפן.
באמצע רוני לוית ומשמאלה רמזי ג’אבר

תגובות