נקודה איורית מעניינת - הילדות בספרון, רובן בלונדיניות. באחת הכפולות יש צילום של הרצל וילדיו ה"חמודים והחביבים", בנו שחור השיער בצילום מופיע כשחור שיער גם באיור, ואילו שתי בנותיו, שגם הן שחורות שיער בצילום הופכות, הפלא ופלא, לבלונדיניות.
עמק הספרים המוזרים #3: הרצל לגיל הרך
מאת זאב אנגלמאיר
16.11.14

scan0010b

מעיון בספרי ילדים על מנהיגי הציונות, אנשי מופת וחזון, מתברר שהעיסוק העיקרי והמרכזי שלהם היה אהבתם לילדים באשר הם, ולילדי ישראל במיוחד.
ביאליק אהב ילדים, והתפרסם בסבלנותו הרבה, גם כשאלה ניג’סו וטיפסו מחוץ לחלונו בשעה שכתב שירי תוכחה וזעם. גם כשהקימו  המולה בדרכם אל “קן לציפור”. חיים נחמן היה מחייך אליהם בחביבות, מעניק להם לטיפה וקריאת זירוז לאוץ לדרכם (“רוץ בן סוסים”).
דויד בן גוריון,יצחק בן צבי, רחל המשוררת ושלום עליכם,כולם היו הרוסים על ילדים ולמרות שהיו עסוקים מעל הראש בהקמת מדינה, כתיבת פואמות  והמצאות מדעיות, מצאו תמיד את הזמן להעניק תמיכה ועידוד לילדיהם הפרטיים ולילדי ישראל.
טרומפלדור היה קצת מוגבל בליטוף ילדים ונאלץ להסתפק בליטוף ראש זריז בידו האחת, (ומייד להחזיר את היד אל המחרשה) אבל היתר שאבו השראה מעיסוי בלוריות וצמות.

את ההשראה לכל אלה נתן האיש בעל הזקן השחור, החוזה הגדול והאהוב. “כולנו מכירים את תמונתו וכולנו אוהבים אותו מאד” מתחיל הטקסט בספר הלימוד. בכל שעה שהיו ילדיו באים ומבקשים מאבא הרצל “ספר לנו מסיפוריך הנפלאים” היה מתפנה מחזונו להקמת מדינה יהודית,עוצר את כתיבת “אלטנוילנד”, ומספר להם אגדה או סיפור.

scan0011

scan0012

בספרון “הרצל שלנו” שנלמד בבתי ספר החל משנת  1960 ויצא לאור ע”י הועדה המשותפת של ממשלת ישראל והנהלת ההסתדרות הציונית, מופיע הסיפור “דלתי חדרו פתוחות לפנינו”, שאין כמוהו לביטוי לאהבתו חסרת הגבולות של החוזה לילדים.

דינה הקטנה עיינה בסיפור מצוייר על הרצל ולפתע הרגישה לטיפה רכה על לחיה. הרימה את עיניה “והנה איש גבוה ויפה עומד לפניה”. “הוי הרצל, אתה פה…אתה…באת אלי?” “כן דינה” – ענה האיש הפלאי. הרצל,יפה ומלא חן, מבקש בחיוך מדינה “ואת היי ילדה טובה ושקטה, כפי שהיית בבוקר” ומתיישב לשלחן עבודתו.
לבסוף קם, ניגש אל דינה, שכמעט נרדמה על כיסאה, ולחש באזנה:-”דינה חביבה, אמרי לכל ילדי ישראל שיבואו ויבקרו כאן. דלתי חדרי פתוחות לפניהם. אני שמח שמחה רבה על  כל כל ילד קטן הבא לבקר כאן. והוא נשק לה נשיקת  לילה טוב על מצחה”. הרצל שלנו מת על ילדים.

scan0013 scan0014

נקודה איורית מעניינת – הילדות בספרון, רובן בלונדיניות. באחת הכפולות יש צילום של הרצל וילדיו ה”חמודים והחביבים”, בנו שחור השיער בצילום מופיע כשחור שיער גם באיור, ואילו שתי בנותיו, שגם הן שחורות שיער בצילום הופכות, הפלא ופלא, לבלונדיניות.
האם יש בכך ביטוי לכמיהתו של המנהיג לילדות ישראל בלונדיניות, ואולי חלף זמן בין התצלום לאיור, שבו הספיקו שתי הבנות לחמצן את שערותיהן? גם דינה החולמנית מסיפור “דלתי חדרו פתוחות לפנינו”- בלונדינית, בניגוד לזקנו השחור כפחם של החוזה.

הספרון מסתיים ב”הוא אמר כי ישראל,קום יקום ויגאל! הוא אמר כי שוב תפרח, גם ארצנו ותשמח! הוא אמר וכך היה, כי מנהיג גדול היה. “ואם תרצו-אין זו אגדה!”.

scan0015 scan0016

תגובות