אז איך זה מרגיש כשנכנסים לחלל ומולך פסל של כלב בלון בצבע זהב עשוי מתכת בגובה שלושה מטר, ציורים של עוגה עם ורד ממרציפן ודמויות לגו על ניירות צלופן תלויים לאורך הקירות, וממתקים בצורת לב ענק יורדים מהתקרה? קצת כמו לקבל בעיטה בביצים. אתה לא מספיק להבין איפה - אבל משהו פגע בך חזק
ממלכת הקיטש
מאת אמיר פרץ
24.11.14

אני זוכר את התחושה ההיא במדויק, השערים נפתחו ואחריהם התגלתה רצפת השחמט שהובילה למזרקה הגדולה, מתעלם מהפסל עשוי הפרחים של מיקי מאוס רצתי לע הטירה ומאותו רגע שנכנסתי אליה הרגשתי שאני ביקום מקביל, זה הרי חייב להיות ככה במקום בו המרצפות אדומות, הצריחים מזהב והכרכרה אותה מושכים הסוסים בצורת דלעת. בדיוק אותה תחושה עלתה בי כשנכנסתי למוזיאון וויטני בניו יורק לתערוכה ״רטרוספקטיבה״ של ג׳ף קונס. תחושה שאתה נמצא במקום אחר, אקס טריטוריה של העולם המוכר. קונס הוא אשף ביצירת עולמות שבכניסה אליהם מאבד הצופה את האחיזה בחוקים ובמציאות ובשיטוט בין חמש הקומות של הוויטני הצופה כמו עובר בין אזורי זמן. אז איך זה מרגיש כשנכנסים לחלל ומולך פסל של כלב בלון בצבע זהב עשוי מתכת בגובה שלושה מטר, ציורים של עוגה עם ורד ממרציפן ודמויות לגו על ניירות צלופן תלויים לאורך הקירות, וממתקים בצורת לב ענק יורדים מהתקרה? קצת כמו לקבל בעיטה בביצים. אתה לא מספיק להבין איפה – אבל משהו פגע בך חזק, לא ברור אם באינטלקט או שזאת פשוט מכה הגונה לחלק הזה בגוף שאחראי על הרגש, מה שבטוח שאתה לא יכול להישאר אדיש למה שעומד מולך. מין תחושה של ילד מבוגר בחנות צעצועים של עולם הביזאר; הצבעים מוגזמים, הגדלים לא טבעיים ואתה לא יכול שלא לתהות איך לעזאזל הוא עשה את זה?

DSC_0202

אולי האימפקט של העבודות שלו כל כך חזק מפני שהוא עובד בסדרות, והמעבר מחלל אחד לאחר מזכירה משיכה לתוך חור שחור; האורות צבעוניים, הצבעים בוהקים, הפרופורציות מוזרות והתכנים בוטים, כך שלפני שאתה מספיק להבין מה קורה סביבך אתה כבר נכנס לסטייט אוף מיינד שכפה עליך האמן.

הוא נוטה לבחור חפצים יומיומיים שמקיפים אותנו ולעוות אותם בדרך שגורמת לצופה להסתכל ולהבין את אותם בצורה חדשה, שחושפת את הפגמים שלהם ואת הפגמים של החברה שיצרה אותם. ההתערבות שלו בחפצים שאנחנו נוטים לקבל את האסתטיקה שלהם כמובנת מאליה כמו מתנות מחנות מזכרות או פסלי דת שאנחנו רגילים להניח על הויטרינה הופכת אותם לאובייקטים דוחים. על אף הבחירה בחפצים פשוטים ושגרתיים על מנת להגדיל ולשנות את החומרית שלהם הוא משתמש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, שברוב המקרים אנשי מקצוע מפתחים במיוחד עבורו.

made_in_heaven_e.2013.0095_self_portrait_1140 popeye_e.2013.0119_seal_walrus_trashcans_1140

לאחר שלושים שנות יצירה, בגיל 59 ג׳ף קונס הוא כנראה האמן החי המוכר בעולם וללא ספק האמן המרוויח ביותר, בשנה שעברה מכר את אחת מהיצירות היותר מזוהות איתו – ״כלב בלון״ (כתום) ב58.4 מיליון דולר. הוויטני מקדיש לו את כל חלל המוזיאון ומציג את עבודותיו מתחילת דרכו ועד היום, ובהסתכלות רחבה מפתיע לגלות כמה גם אלו הראשונות עכשויות ואינן תלויות בזמן. הוא הושפע מאוד ממרסל דושאן והשימוש ברדי-מייד מלווה אותו לכל אורך הקריירה. עוד כאמן צעיר ועני הוא עשה שימוש בצעצועי בריכה מתנפחים, שמאז הספיקו להפוך למוטיב המזוהה איתו, ועד היום היצירה שלו רווית ביקורת כלפי תרבות הצריכה, הפופ והקיטש. ההתעקשות שלו על שלמות מביאה את העבודות למצב שקשה להאמין שהם נעשו בידי אדם, גם ממבט מקרוב בציורי השמן אי אפשר לזהות משיכות מכחול, ורמת הפרטים והגימור מזכירה איכויות של הרנסנס, לצד מיצבים של צעצועי בריכה מתנפחים שעשויים ממתכת ומבריקים כמו פלסטיק בשמש. החדשנות שלו בכל מה שנוגע לטכניקה ולקונטקסט שבו היא פועלת ניכרת בכל העבודות שלו, בפסל ״מייקל ג׳קסון ובאבלס״ הוא עושה שימוש בפורצלן כדי להנציח את כוכב הפופ הנערץ באותה תקופה ואת שימפנזת המחמד שלו בקומפוזיציה שמזכירה את הפייטה של מיכלאנג׳לו בה ישו שוכב על מריה לאחר שנצלב. קונס גורם לג׳קסון להראות כמו רוח רפאים שאיבדה צלם אנוש, אחרי שעשה כמעט הכל על מנת לכבוש את קהל תרבות המיינסטרים ובין השאר שינה את צבע עורו, אך בתמורה זוכה למעמד של קדוש נוצרי מצד הקהל.

בסדרה אחרת חובר קונס לעבודה משותפת עם צ׳יצ׳ולינה, כוכבת הפורנו המוכרת בעולם בתקופת שנות ה-90, שהייתה גם חברת פרלמנט באיטליה. השניים הצטלמו יחד לסדרת צילומים מעוררי שערוריה ובוטים במיוחד ועוסקת בנושאים כמו סקס והבושה לדבר עליו בפתיחות, פורנו, ובמקום האישה והגבר בתעשיה הזו. למרות שקונס ניראה כאורח בעולמה, השניים ניראים כמו סוג מודרני של אדם וחווה של עולם המין, והסדרה שנקראת ״Made in Heaven” כוללת צילומי עירום ופסלים של השניים (שבסופו של דבר התחתנו) לצד מוטיבים מעולם האמנות כמו פרחים, כלבים ושיש. העבודות מייצרות חוויה שנותנת מבט חדש ומרתק על עולם הפורנו מול מושגים כמו אהבה, רומנטיקה, אמנות ונישואין.

made_in_heaven_e.2013.0091_ilona_on_top_rosa_background_1140 1 celebration_e.2013.0111_cake_1140

ב״celebration״ קונס מנצח על מסיבה אחת גדולה, גן עדן של פיתויים ויזואליים, פסלי אלים יוונים עשויי מתכת מבריקה בצבע טורקיז, ציורי השמן של מתנפחי בריכה החיים לצד פסל מתכת בצורת גוש פלסטלינה עצום ושוקולד בצורת לב גרמו לי לתהות לרגע אם אני נמצא שוב בדיסנילנד.

״הרטרוספקטיבה מציגה את ההתערבות שלי במשטח רפלקטיבי,  והסיבה שאני נהנה ממנה כל כך – כי היא מזכירה לצופה כל פעם מחדש כמה הוא חשוב – כלום לא  היה קורה בלעדיו, המהלך האמנותי מתרחש בזכותו ובתוכו. כלב אחד יכול להיות אדום ואחר יכול להיות צהוב – עצם הצביעה של מתכת בצבע נותנת לה חיי נצח – ללא חיפוי המתכת ניראת כמו משטח מאוד אחיד והיצירה ניראת חסרת עומק. ׳כלב בלון׳ הוא כמו סוס טרויאני, הוא עוסק בהיסטוריה חברתית אבל קשור לחיים המודרנים שלנו, יש משהו בתוכו, הוא מחבר אותנו באופן לא מודע לזמנים האולימייפים וומכניס אספקט מאוד פרימטיבי על המשמעות של להיות אנושי, אבל הוא לעומתנו עשוי מתכת ונועד לשרוד״.

למרות שתכננתי ביקור קצר במוזיאון של לא יותר משעה וחצי מצאתי את עצמי כלוא בממלכת הקיטש, מסרב לחזור לעולם האמיתי. החיים פשוט יפים יותר בעולם שלקונס. ולמי שמתכנן לבקר בפריז בזמן הקרוב, התערוכה תוצג גם במרכז פומפידו ולאחר מכן בגוגנהיים בבילבאו, אם אתם שם אל תפספסו

ג׳ף קונס – רטרוספקטיבה

one-ball-total_419_838 hulk_elvis_e.2013.0124_dutch_couple_1140 popeye_e.2013.0122_olive_oyl_1140 DSC_0105 copy banality_e.2013.0080_michael_jackson_and_bubbles_1140 14_koons_play-doh_1140

easyfun_e.2013.0106_loopy_1140

תגובות