מדהים איך מסתיימת השנה, או בשביל התיכוניסטים- החופש כבר כאן. מפתיע איך רק לפני רגע התחלנו את השנה והמתבגרים יוצרים לפגרה של חודשיים של מסיבות, יקיצה טבעית, טלוויזיה, מחשב ובילויים עד השעות הקטנות של הלילה.
עד לא מזמן זו הייתי אני- יוצאת לחופש הגדול אחרי שטבלת הייאוש עם האיקסים התמלאה ושמחה שיש את כל היום ללכת לים עם חברות, לתפוס צבע, לישון עד מאוחר, ללכת לכל סרט רומנטי שארצה ועד שעה מאוחרת כי למחרת אין לימודים. ועכשיו- כמה שנים אחרי- זה נראה אחרת לגמר. כבר אין יקיצות טבעיות, כבר אין מסיבות עד השעות הקטנות ושיזוף בחצי היום מבלי להרגיש אשמים. ומה שבטוח- והכי חסר- אין בכלל חופש גדול. זה נראה שעושים טובה בכלל שלא מחייבים את כולם לסמסטר קיץ ואז בכלל הייתי מרגישה תשושה מבלי יכול לנשום באופן נורמלי.
אז אצלנו- הסטודנטים- יש חופשה די קצרה אחרי תקופת מבחנים ועבודות אינטנסיבית אבל כנראה שזו הדרך היחידה להעריך את מה שנותנים וגם כמה ימים של חופשה טוטלית זה עושה את ההבדל. חוץ מזה- אני לא באמת יכולה לאפשר לעצמי טיול עם כרטיס הלוך בלבד למזרח כדי למצוא את עצמי וגם גיחה לאיזה יעד של אירופה הקלאסית או קפריסן/ יוון נשמעים אחלה דבר- במיוחד אם מדובר בקלאב מד של בטן וגב ואז נהנים מהכל כלול מבלי לחשוב ולתכנן כלום.
אז יש עוד זמן עד החופשה שלי ושהתיכוניסטים ייהנו. לכל אחד מגיע החופש שלו.
