רוצה לגדול..

יש כיף גדול בלהשאר קטנה ותחת הסינר של אבא ואמא. אבל, וכאן בא האבל הגדול..

אבל יש גם יתרונות עצומים בלגדול. אני בשלב הזה של בין לבין. עדיין נהנית ביג טיים מהיתרונות של להיות קשורה עדיין להורים. לא התחתנתי עדיין, לא נולדו לי ילדים ואני בסך הכל נעזרת בהם בהכל. וכשאני אומרת הכל אני מתכוונת גם בעצות – מתקשרת אליהם בוקר וערב, על החלטות קטנות וגדולות כאחד. כאילו לא בא לי עדיין לגדול ולנהל את חיי בעצמי. זה יכול להיות שיחות על מזג האוויר והתייעצות מה כדאי לי ללבוש ואם שוווה לי להיסחב עם סוודר.. זה עובר בעניינים יותר מהותיים ורציניים אבל אני פשוט מעדיפה להחליט איתם.

ויש עוד עניין אחד – העניין הכספי. אני נעזרת בהם המון. הם מכסים לי כל הזמן את המינוס בבנק, עוזרים לי עם השכר דירה, עם כסף לביזבוזים (כן כן, משל הייתי עדיין בת 16), עם שכר הלימוד והכל.

עכשיו אבא שלי החליט לפנק אותי עם מחשב טאבלט. איך אני יכולה לסרב, איך?? עם כל הרצון שלי כבר להיות עצמאית.

פוסטים קשורים

הדרך שלא הלכתי בה

בכל החלטה שאנחנו עושים, אנחנו בוחרים דרך, נתיב שאליו הבחירה שלנו מובילה. הבעיה היא שאנחנו אף פעם לא יכולים לדעת

קרא עוד »

ללמוד חכם

תקופת בחינות? עבודות שנשארו לכם להגשה? לא מצליחים להתרכז? מי מאיתנו לא מכיר את המאבק הפנימי הזה בין החובה לשבת

קרא עוד »

יומולדת

יש לי יום הולדת עוד מעט ואני ממש מתבאסת שעכשיו החופש הגדול. הייתי רוצה דווקא לחגוג עם התלמידים שלי את

קרא עוד »

בואי כלה

אני באה! אני באה! רק רגע, תנו לנשום, תנו לעכל את השינוי שהולך לבוא. אני מבטיחה לבוא, רק תנו לי

קרא עוד »

עלבון

בשבוע שעבר בהפסקה הגדולה ישבתי בחצר והשגחתי על הילדים, תוך כדי שיחה עם חברה לעבודה. דיברנו על העבודה ועל הופעה

קרא עוד »