הביקורים שלי בתל אביב תמיד משאירים אותי עם חוויות הזויות. אולי זה בגלל שאני כבר כל כך רגילה לשלווה (ובואו נודה, לשעמום) של הכפר, אבל העיר הגדולה תמיד מצליחה להפתיע אותי.
בפעם האחרונה שהגעתי להעיר כדי לפגוש חברות, נסעתי מהרכבת עם נהג מונית שהרג אותי מצחוק. הוא היה עצבני בטירוף והוא לא הפסיק לקלל את כל העולם: את הממשלה, את ראש הממשלה, את האופוזיציה, את השמאלנים, את המתנחלים, את רוכבי האופנועים, את החרדים, את ערוץ 2, את מס הכנסה ואלוהים יודע מה עוד… והכול בנסיעה של רבע שעה גג. המסקנה שלי היא שלבלות הרבה שעות על ההגה בתנועה של תל אביב יכולה לשבש את דעתו של כל אחד.
בשבוע הבא אני צריכה ללכת לאסוף מחשב שהזמנתי אצל חנות מחשבים בתל אביב ואבא שלי הציע שאני אקח את האוטו. במחשבה ראשונה, זה נוח לא להיסחב בתחבורה ציבורית, מצד שני, אני עלולה להשתגע כמו הנהג מונית הזה וכמו כל הנהגים העצבניים בעיר הזאת. נראה לי שאני אשאר עם הרכבת והמונית. שמישהו אחר יתעצבן!
